משהו גדול קטן

בוא תשמע אחי משהו קטן..

בוא תשמע יהודי יקר, אחי היקר, דבר פלא על חיי היקום ועליך בפרט..

אתה, כן אתה עצמך... הוא היקום כולו, והיקום הוא כולו אתה...

נשמע קצת מסובך ופתטי ובכלל הייתכן לומר כך ???

כן !!!...

הסכת ושמע אח יקר...

הנחת הדברים מבוססת על שני עקרונות חשובים...

א.       עם ישראל הוא עם הנבחר בעולם כולו..

ב.        עם ישראל הוא גוף אחד כללי, המורכב מפרטים ..

נו נניח שכך אתה אומר ואז מה?

אז רק רגע פשוט תמשיך לקרוא עוד קצת..

אחרי שאתה מקבל את שני ההנחות הללו, יוצא דבר פשוט אבל נפלא..

כל אחד מעם ישראל הוא חלק מהגוף של כלל ישראל

ובשורה התחתונה יוצא שכל יהודי פרטי, הרי הוא כל היקום שהרי בלעדי פרט אחד, שהוא סך הכל איש אחד בעם ישראל כולו, הרי הגוף כולו חסר..

למה הדבר דומה אם חלק אחד בגוף ייפגם הרי כל הגוף ניזוק, אם רכיב קטן כלשהו במכונה משוכללת נפגם, המכונה מושבתת, לא כך??..

[וזה לא המצאה של הדור האחרון שנועדה בכדי לרומם אותנו ותו לא.. כבר התלמוד (סנהדרין לז.) נוקט לדבר זה כמוסכם בזה הלשון "כל אחד מחויב לומר העולם לא נברא אלא בשבילי". וכן חכמינו ז"ל בתלמוד (ברכות ו.) על פסוק "כי זה כל האדם" (קהלת יב, יג) "שקול זה כנגד כל העולם כולו, וכל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה, ולצוות לזה". יוצא שהאיש הישראלי כל כך גדול ומנשא וכל אחד מיוחד בענין כזה או אחר בפני עצמו, שעל זה כל העולם כלו נועד בשבילו וצריכים לו בזה.]

טוב.. תכל'ס מה יוצא לי מזה שאני הציר שמסתובב עליו היקום אתה שואל אח יקר...

שמע תשובה, תובנה..

כל פעולה ומעשה שאתה מקיים, אתה משפיע בזה שהעולם יהיה טוב יותר

ננסה להסביר קצת, כמה פעמים אנחנו רואים כל מיני עוולות, באנשים אחרים..., שקרים, בגידות, רמאיות, נוכלות, ביזיונות, עין רעה, קנאה, גאווה, ניצול, גזענות, ועוד ועוד...

כמה פעמים אנו שומעים על- סבל, צער, מחלות, מות, הפלות, עניות, רעב, מלחמות, פיגועים, תאונות, טביעה, גירושים, יתמות, שכול..

כל זה אחי, אתה יכול למנוע במעשה טוב אחד, בתפילה בינך לבין אלוקים, במעשה טוב, בהארת פנים, בעזרה לזולת, בהבלגה אחת של כעס...

ועכשיו את שואל אחי, איך זה פועל??

כפי שהסברנו כל יהודי הוא חלק מהגוף הכללי שנקרא עם ישראל וכאשר אותו חלק ופרט בעם ישראל עושה דברים טובים, הרי הוא משפיע טובה לכלל ישראל

כשקורה פיגוע, חס ושלום, כולנו כואבים על כך, עוקבים בכאב אחרי מספר ההרוגים רח"ל למה ?

כשקורה תאונה נחמץ לבנו, מתפללים בלב להחלמת הפצועים שאנחנו כלל לא מכירים למה ?

שחיילי צה"ל היקרים, נכנסים לשדה הקרב כולנו דרוכים מצפים לבשורות טובות ולא חלילה לרעות למה?

ולמה? למה? למה? לא משנה לנו בכל המקרים האלה מי האיש שנמצא במצב הקשה אם הוא.. ישראלי, אמריקאי, מזרחי, אשכנזי, קיבוצניק, עולה חדש, יליד הארץ, חילוני, דתי, חרדי, כיפה סרוגה, חייל, אזרח, אישה, גבר, בחור, מבוגר, ילד, תינוק, למה ?

התשובה חד משמעית...

אנחנו עם אחד שלב אחד פועם בכולנו, ולכן כל המחיצות והשנאות ביננו נופלים כשאנו נקלעים לצרה.. אחד עוזר לשני בלי שום אינטרס אחר מלבד האינטרס שהשני ירגיש טוב...

למה אנחנו לא מרגישים שאנחנו עם אחד לב אחד רק בשעת צרה...

התשובה היא פשוטה אחי היקר..הסכת ושמע.. אדם מורכב משני חלקים, האחד הוא הגוף. והשני היא הנשמה, שהיא הרוח האלוקית המפעפעת בתוכינו..

אנשים רודפים בחיים אחר מותרות, כסף, כבוד, כעס, אגו, תאוות, עצלות, שטחיות ומה לא..

אדם מטפח ומתחשב אך בגופו, ומשכך שום ענין אחר זולת עצמו לא מעניין אותו אולם כששומע על מקרה מצער רח"ל, עצם העובדה שמצטער הרי מקשר ליבו לאדם האחר ואז נשמתו מתגלית במלוא יפיה.. ולא זה לא הסבר קבלי מורכב, זה פשוט הסבר המציאות לאשורה, זה עובדה פשוטה..

רוב עם ישראל עושים לילדיהם ברית מילה, לרוב עם ישראל יש בביתם מזוזה, רוב עם ישראל אוכל מצות, רוב עם ישראל צם ביום כיפור, רוב עם ישראל רחמנים בני רחמנים, רוב עם ישראל מגיעים לבית כנסת, רוב עם ישראל מכבדים את הדת, רוב עם ישראל נשמות טובות..המאחד בינינו גדול מהנפרד.

מי אלה המיעוט שלא כלולים ברשימה אלה יהודים מסכנים שלא זכו מימיהם לחינוך יהודי, וגם אלה נשמות טובות!... מלבד ערב רב שנספחו אלינו...

מי האשם בזה?? מי אשם בפירוד בשנאות, בקיטוב, בריחוק?

קודם כל אנחנו, כן אנחנו, אני ואתה, כל אדם ואדם...

בתוספת עזרה שלילית מצד התקשורת שיודעת להרוס כל חלקה טוב להשניא מגזרים אחד עם השני לשסות עדות אחת בחבירתה, לעשות הדרה לאוכלוסיות שלמות והכל בשם מפלצת הרייטינג, שאני ואתה מאכילים ויוצרים אותו, במה שאנו צופים או קוראים אנו נותנים להם גושפנקא חזקה, כח הרסני..

אבל בעצם למה להאשים את התקשורת, הרי מה זה התקשורת? קומץ אנשים רודפי כבוד כסף רייטינג!? שכל רצונם לקבל את כל זה, המהות לא מעניינית אותם, אתה חושב שאיש תקשורת מענינית אותו מה שהוא מציג לך, הוא לא מעיף מחשבה שניה אחרי שניקה את האיפור..

הם פועלים בכל דרך להשיג כבוד וכסף, הם משחיתים את עצמם, עושים הפוך ממה שאפילו הם באמת מאמינים, כי למה נחשוד אותם לכאלה הדיוטות, אם כך למה להתעצבן על שדרן טיפש רודף כבוד ובצע, שלועג לאנשים לעדות מסוימת או משסה קבוצה בקבוצה, שקובע על סדר היום את התזות המדומיינות שלו...אם כך לא התקשורת באמת אשמה אלא אני ואתה והוא והיא... שאנחנו נופלים בפח שלהם וכועסים ומתמרמרים ומפתחים שנאה אחד כלפי השני... כן כולנו אשמים..

אחי! אדם צריך שיתבונן קצת לעצמו על עצמו.. על הסדר יום שלו, על התכלית האמיתית שאותה הוא צריך ליישם בחיים..

בוא ננסה ביחד להתבונן בסדר יום של אדם מן השורה..

אדם קם בבוקר.. מיד בודק ועובר על כל ההודעות שהשאירו לו במכשירים... כן זה לא טעות לא מכשיר, היום יש כבר כמה וכמה מכשירים..

אחרי זה יוצא בדרך כלל בלי להפרד כמו שצריך מבני הבית, ומתניע את האוטו בלחץ לעבודה..

בעבודה אחרי שמחתים ת'כרטיס..עובד עד צאת הנשמה עם גערות מהבוס, או דיבורים שלילים מהקולגות, או מהלוקחות ובעצם ממי לא..

עייף ורצוץ הוא חוזר הביתה, והפעם הילדים או האישה עם הדרישות שלהם והוא סחוט לא מבין מה רוצים ממנו, תנו לי קצת לנשום להתרווח בכורסא לראות משהו, להתנתק מהלחץ מהעבודה, פשוט מהכל, אבל זה לא עוזר לו, לרצונות מציאות דמיונית משלה, ולמציאות עולם כואב משלה..

והריטואל הזה חוזר על עצמו יום יום, שבוע שבוע, חודש חודש, שנה שנה, עד הקבר.. לא עלינו ולא על אף אחד..

תכל'ס תתבונן אחי היקר תשאל את עצמך, מה יוצא לי מכל השעבוד הזה מהעבודה הזאת..

נו אז הרווחת קצת כסף אבל מה הנשמה שלך הרויחה...במה האכלת את השכל..

ניסית פעם להתבונן או לפתוח ספר ולחקור אחר תכלית החיים, אחר הדבר שמביא אושר ונחת אמיתיים??

אדם שמוצא תכלית ומטרה בחיים הוא מאמין בצדקת הדרך כמו שאומרים עם כל הקשיים אבל הוא יודע שבסופו של דבר יש מטרה ולשם הוא מכוון וכל הקשיים הם דברים שחולפים, דברים ארעיים שטחיים שלא תופסים אצלו מקום קבוע ולא מפתחים לו חולשות נפשיות, מרמור, כעס, קנאות ועוד ועוד...

אדם ממוקד מטרה הוא אדם עם סיפוק...

למה אבותינו במרוקו, פולין, פרס, הונגריה, כורדיסטאן, גרמניה, סוריה, צרפת, טוניס, אנגליה, מצרים, עיראק, לוב, אלג'ריה, תורכיה, קווקז, רוסיה,

היו אנשים רגועים יותר, שמחים יותר שלוים יותר, מאושרים יותר, שלום בית טוב יותר...למה??

וכאן אני מעלה נקודה למחשבה..

אולי..אולי כי היה להם סיפוק ממשהו? כי היה להם מטרה ממוקדת, תכלית בחיים.. בנוסף לזה שלא היה להם -ואני מוסיף לשמחתם- מכשירים טכנולגיים המשבשים סדר יום של אדם נורמלי, מורידים אותו לשטחיות, ומכלים את זמנו לריק.. לא כמו בדורנו שאנשים מכורים לזה כמו לטיפה מרה, אפילו המבוגרים ביותר מכורים בצורה הרסנית וזאת מבלי להשאיר טיפת זמן לחיי משפחה נורמליים ותקינים לשיחת רעים נינוחה לטיול בארץ...

תכלס' הדרך לשינוי הוא להתחבר למקור האמיתי..

אני לא בא להטיף לך, אם אתה לא מאמין בישות עליונה, אליך אני לא מדבר אחי..אתה מקרה אבוד.. לא חלילה אבוד שאין תקנה, לא ולא..

אלא אבדת את הדרך ההגיונית השכלית, וגם המסורתית מבית אבא..

בשביל כך אתה צריך ללמוד מעט על היהדות על אלוקים, ולזה בשמחה נעזור, ואחר שתלמד מעט על מקצוע החיים, שזהו האמונה, נוכל להתווכח להסכים או לא להסכים, אבל קודם תשקיע מעט רצון כנה וזמן להבין את תכלית החיים...

לא יתכן אחי שכל מבצע בסופר או בכל עסקה קודם שאתה סוגר עליה אתה בודק טוב טוב מכל הכיוונים.. ומה אם עסקת חייך???

מה אם חלילה פספסת עשרים שנה, שלשים וכן הלאה??..

בחיי'ך אחי, זה לא שווה בדיקה??

אה.. תהיה קצת אדם רציני, תפנה זמן משטף החיים, בשביל להשיג חיים אמיתיים או לכל הפחות לבדוק שאתה לא מפספס אותם..

רוצה לשמוע עוד, לקבוע שיעור, לקבל הכוונה, כל מה שנדרש ממך ליצור קשר

חוץ מזה לא נדרש ממך כלום, רק להצטייד ברצון כנה ואמיתי לשמוע

בברכת הצלחה במציאת הדרך