החירות האמיתית בקבלת אחריות על עצמנו.
החירות באחריות המאמר עוסק. בשני נקודות עיקריות א. האחריות שאדם נוטל היא הנותנת לו חירות אמיתית ב. הטוב בעבר גדול מהטוב העכשווי, הרע שבעבר קטן מהרע בהווה עם ישראל מתלונן על מים, על לחם ובשר ושוב על מים.. סך הכול על שלושה תלונות אנו קוראים בפרשה..התואר מתלוננים בא במשמעות שלילית, של אדם המתלונן על מה בכך, אדם מנדנד עם טענות שווא לא מוצדקות, ואפילו קנטרניות משהו.. ובל נשכח, שמאורעות הללו, סמוכים הם לנסים המופתיים שחזו בהם עם ישראל, דור דעה שכזה, שהגיע להשגות נפלאות, זכה לראות את מעשי ההשגחה העליונה בצורה המוחשית ביותר שבן אנוש יכול להשיג, ועם זאת רגע אחרי נדמה שאין לדברים הללו כושר השפעה לטווח ארוך, והוא מתמוגג לו במהרה, והעם הנודד במדבר מעלה תאנות ומענות כנגד אלו שהוציאו ממצרים מעבדות פרך. ובכלל השאלה המזדקרת מאיליה היא עצם בקשת העם לקבל מים, בקשה חיונית מאין כמותה, אחרי שלושה ימים שהם צועדים במדבר תחת שמש קופחת והמים כבר אזלו, כעת הם ובניהם ומקניהם עומדים בפני סכנת התייבשות עד מוות, העם מבקש להרוות את צימאונו להחיות את נפשו, ואת הבקשה הכל כך פשוטה וצודקת מכתירה התורה בשם ...