גימטריאות, יש לה גם מקור
בס"ד
במעלת הגימטריאות
ענין
הגימטריות מקורו מהתנ"ך הנה בספר ירמיהו פרק כה, השתמש בגמטריאות ועי"ע
בגמ' סוכה נב: מפרשת פסוק ע"ד הגימטריות ובגמ' בבא בתרא עה: ובעוד עשרות מקומות.
ובמסכת קידושין (דף ל', ע"א) אמרו "לפיכך נקראו ראשונים
סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה" עיין שם. רואים שכל מילה בתורה יש לה
מעלה עצומה ודקדוק גדול.
ובגמ'
נזיר ה. לומדת "סתם נזיר ל' יום" מפסוק "קדוש יהיה"
בגימטריה "יהיה" עולה שלושים.
והמשנה
במסכת אבות (פרק ג משנה י"ח) רבי אליעזר בן חסמא אומר, קנין ופתחי נדה, הן הן
גופי הלכות. תקופות וגמטריאות, פרפראות לחכמה:
רש"י
מזכיר בעשרות מקומות גימט' עיין לדוגמא בראשית פרק י"ט ועוד בפרק כא ובפרק
כ"ד ובפ' ל"ב ובשמות ל פסוק לא ועוד במדבר פ"ז פ"ב ועוד עשרות
מקומות.
והמדרש
ג"כ מזכיר בעשרות מקומות ענין הגימטריות עיין לדוגמה מדרש רבה פרשת קרח ובמדרש
שיר השירים ועוד מקומות.
גם
בהלכה מצינו גימט' עיין בשו"ע סי' תקפ"ג ובס' ערוך השולחן - אורח
חיים-סימן קכא ושם סימן תקפג ושם סימן
תרכה. ולדוגמה מכח גימט' נהגו לאסור עליהם דבר אכילה עיין סי' תקפ"ג
בשו"ע ובס' ערוך השו"ע כתבו ויש מדקדקים שלא לאכול אגוזים, ד''אגוז'' בגימטריה
''חטא''.
ועשרות
ספרים נכתבו על ענין הגימטריות כגון רבי יעקב בעל הטורים שרוב פירושו על התורה
מתבסס על גימטריות וכן רבי יהודה החסיד מגדולי הראשונים ועוד הרבה מגדולי ישראל
הראשונים והאחרונים חיברו ספרים על ענין הגימטריות וכמו שמזכיר החיד"א בספרו
שם הגדולים.
ובגמרא
סוכה דף כח. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ארבע
אמות בלא תורה וכו' אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה
גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות
וגימטריאות וכו' עיין שם.
הרי
ריב"ז שהיה שקוע יומם ולילה בתורה בכל אופן מצא זמן לנכון לעסוק בגימטריות
שיש בהם ענין נשגב, דלולי זאת שיש להם מקור בתורה, לא היה מבטל זמנו כמו שכתוב
"שלא הלך ארבע אמות בלי תורה".
תגובות
הוסף רשומת תגובה